Skip to main content

הסכם מייסדים: תעודת הביטוח

מקימים סטארטאפ או שותפות עסקית? זה המסמך הכי חשוב שתחתמו עליו.

בתחילת הדרך, כשהרעיון מבריק והאדרנלין בשמיים, קשה לדמיין שמשהו ישתבש. שלב ההקמה מכונה בפי רבים "ירח הדבש" של השותפים. כולם אופטימיים, כולם חברים. אבל הסטטיסטיקה העסקית לא משקרת: רוב הסטארטאפים והשותפויות שמתפרקים, עושים זאת לא בגלל שהמוצר נכשל, אלא בגלל סכסוכים בין המייסדים.

הסכם מייסדים הוא לא הבעת אי-אמון, אלא בדיוק ההפך: הוא הבסיס המקצועי שמאפשר לכם לרוץ קדימה בראש שקט. הנה שלושה מוקשים קריטיים שההסכם חייב לנטרל:

"כשאין מנגנון הכרעה מוסכם מראש, כל אי-הסכמה קטנה בניהול השוטף יכולה להפוך למבוי סתום (Deadlock) שמשתק את החברה ומוביל לפירוקה."

1. מנגנון Reverse Vesting (הבשלה הפוכה)

מה קורה אם אחד השותפים מחליט לעזוב אחרי חצי שנה, אבל מחזיק ב-33% מהמניות? ללא מנגנון הגנה, הוא נשאר עם חלק עצום מהחברה מבלי לתרום להמשך דרכה, מה שיהפוך את החברה לבלתי ניתנת להשקעה (Uninvestable). מנגנון Vesting מחייב את המייסדים "להרוויח" את המניות שלהם לאורך זמן, ושומר על האינטרס של מי שנשאר לעבוד.

2. חלוקת תפקידים וקבלת החלטות

שותפות של 50-50 נשמעת הוגנת, אבל היא מתכון לאסון ניהולי. מי המנכ"ל? למי המילה האחרונה בפיתוח המוצר? ומה עושים כשיש תיקו בהצבעה בדירקטוריון? הסכם מייסדים טוב מגדיר בבירור את תחומי האחריות וקובע מנגנוני שובר-שוויון (כגון בורר מוסכם או זכות וטו בנושאים מסוימים) כדי למנוע שיתוק.

3. מנגנון היפרדות (Bamby / Buy-Sell)

לפעמים אין ברירה אלא לפרק את החבילה. מנגנון "במבי" (Buy Me Buy You) הוא הדרך האלגנטית והמהירה ביותר לעשות זאת: שותף אחד מציע מחיר למניות, והשני חייב להחליט – האם הוא קונה או מוכר באותו המחיר. זהו מנגנון שמונע סחטנות ומבטיח פרידה הוגנת ומהירה.